איך לפתח "דפוס חשיבה מתפתח"? מה זה בכלל ולמה כדאי?

למה חשוב לעודד ילדים לחשוב על פתרון

על פיתוח דפוס חשיבה מתפתח   (Growth Mindset)

יש רגעים שבהם הילד אומר:
“נכשלתי במבחן, אני פשוט לא טוב בזה”,
או “אין לי סבלנות לזה, זה קשה מדי”.

כהורים, מורים או מטפלים, אנחנו נוטים מיד להרגיע –
“אל תדאג, אתה חכם”, “זה לא חשוב”, או אפילו לפעמים “לא נורא, בפעם הבאה תצליח”.
אנחנו עושים את זה מתוך כוונה טובה ורצון לעודד ולמתן את התסכול שהילד חווה. אבל רגע לפני שאנו מניחים פלסטר של עידוד,
כדאי לעצור ולשאול: מה הילד לומד מהמילים שלנו?

האם הוא לומד שיכולות הן דבר קבוע – או דבר שמתפתח? האם הוא לומד איך להצליח, או ששומע הבטחה שלא תמיד היא עם כיסוי- שבפעם הבאה יצליח, מבלי להבין איך להגיע לכך. הבטחות עמומות מעין אלה, עשויות לייצר לעיתים לחץ, הממוקד בהצלחה ולא בתהליך, מבלי לרכוש כלים הנדרשים לשם שיפור.

אז איך כן לעודד "עם כיסוי" ועם כלים?

מ- “אני לא מצליח”, "אני פשוט גרוע",  ל-“אני עדיין לא מצליח”, או "אני בתהליך של שיפור ושיכלול יכולות"

הפסיכולוגית קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד (Dweck, 2006; 2017) חקרה במשך עשרות שנים כיצד האמונה של ילדים (ומבוגרים) לגבי יכולותיהם משפיעה על ההצלחה, ההתמדה והביטחון העצמי שלהם.
היא הבחינה בין שני דפוסי חשיבה:

•   Fixed Mindset – דפוס חשיבה מקובע:
  “אני טוב במתמטיקה”, “אני גרועה בספורט”, “אני פשוט לא יצירתית”.
  כשאנחנו מאמינים שיכולות הן תכונות מולדות ובלתי ניתנות לשינוי, אנחנו נוטים להימנע מאתגר כדי לא לחשוף חולשה.
•   Growth Mindset – דפוס חשיבה מתפתח:
  “אני יכולה להשתפר בזה”, “זה קשה לי עכשיו, אבל אם אתאמן – יש סיכוי טוב שאשתפר".
  כאן, המוקד הוא לא על התוצאה אלא על תהליך הלמידה, על מאמץ, סקרנות וגמישות מחשבתית.

דווק הראתה כי ילדים שמאמינים שיכולותיהם גמישות נוטים לגלות יותר התמדה, יצירתיות ופתיחות לטעויות. הם פשוט לא מוותרים לעצמם מהר מדי.

איך זה נראה בחיים עצמם?

ילדה שמתקשה לפתור תרגיל לא צריכה לשמוע “איזו חכמה את”, או אמירה עמומה: לא נורא, בפעם הבאה יהיה יותר טוב"
אלא, לקבל מפת דכים להתקדמות, למשל:  “ראיתי שהתאמצת לחשוב על פתרון בדרך חדשה, זה בחירה מאד נבונה"' או: בוא נפרק את המשימה לחלקים ממש קטנים ונראה איך מתקדמים.  "

ילד שמאבד סבלנות במשחק לא צריך שנפתור עבורו,
אלא שנשאל: “מה עוד אפשר לנסות?” או “איזה רעיון נוסף עולה לך?”

כשאנחנו מעודדים חשיבה עצמאית על פתרון,  במקום שיפוט של יכולת , או הבטחות שווא,
אנחנו שמים את הדגש על התקדמות ולאו דווקא על ההצלחה, ומלמדים את הילד שהמאמץ שווה , שהאתגר הוא חלק טבעי מהלמידה,
ושכישלון הוא לא סוף – אלא מקור ללמידה, הפקת לקחים ודיוק בדרך.

מה קורה למוח כשחושבים אחרת?

מחקרים נוירולוגיים עדכניים מראים שכשילדים (וגם מבוגרים)
מתנסים באתגרים חדשים, נוצרות קשרים עצביים חדשים במוח –
תהליך המכונה neuroplasticity .

כלומר, ככל שהילד חושב, מנסה, טועה ומתקן,
כך המוח שלו ממש “מתאמן” וגדל .(Yeager & Dweck, 2020)
החוויה של הצלחה אחרי מאמץ לא רק מחזקת את הביטחון העצמי,
אלא מפתחת חוסן רגשי ואמון ביכולת להתמודד עם קושי.

איך מעודדים חשיבה מתפתחת בבית או בכיתה?

1. משנים שפה:
   להוסיף “עדיין” למשפטים של ייאוש, או המשגת התרגול והאימון בדרך:
   “אני לא מצליח עדיין”   המילה הקטנה הזו פותחת פתח לאפשרות, "אני מתאמן ומתרגל כדי להתקדם"
2. מתמקדים בהתקדמות ושיפור אישיים ולא השוואתיים (ועדיף באמצעות שאילת שאלות)- לא: "תראה את נתן, הוא כבר יודע ל… , לא: אני בגילך עשיתי כבר… אלא: "מהי המטרה הקטנה שלך בנושא, ואיך תגיע אליה?" .
3. מתמקדים במיומנויות ופיתוח חוסן- למשל: "מה עשית בעבר כשהתמודדת עם אתגר? איך המיומנות הזאת יכולה לעזור לך פה?
4. משבחים תהליך, לא תוצאה:
   “התאמצת לחשוב על דרך אחרת”
   “אהבתי שלא ויתרת כשזה היה קשה”.
5. נורמליזציה של טעויות:
   לשתף גם את הילדים כשאנחנו טועים,
   ולהראות שטעות = הזדמנות ללמוד.
6. שואלים שאלות פתוחות:
   “מה למדת מזה?”
   “איזה חלק היה הכי מאתגר, ומה עזר לך להתמודד?”
7. מכוונים לחשיבה עצמאית:
   כשילד מבקש פתרון, נסו להחזיר לו את השאלה:
   “מה אתה חושב שאפשר לנסות?”
   כך הוא לומד לחשוב על פתרון – לא רק לקבל פתרון.
8. לא נבהלים מתסכול, אלא מכילים ומבינים אותו כחלק טבעי מלמידה והתפתחות. ובאופן פרקטי: במקום לנסות מיד לעודד כדי להימנע מתסכול, לשקף את הרגש: "אני רואה שזה קשה לך", "זה באמת לא פשוט", או: "אני יכול להבין את התיסכול". וכדו'

לבחור באתגר – ולהאמין בתהליך

כאשר ילדים לומדים שהמוח שלהם יכול להשתנות,
שהמאמץ נושא פרי, ושאין בושה בטעות ,וגם כאשר מאפשרים להם לשאת את התסכול,
הם הופכים לסקרנים יותר, אמיצים יותר, ומלאי אמונה בעצמם.

חשיבה מתפתחת אינה רק כלי ללמידה טובה יותר,
אלא ממש כישור חיים – שמזמין  אותנו, ילדים ומבוגרים כאחד,
לפעול מתוך סקרנות, תקווה ואחריות לצמיחה האישית שלנו.

 

מקורות להעשרה:

• Dweck, C. S. (2006). Mindset: The new psychology of success. Random House.
• Dweck, C. S. (2017). Mindset: Changing the way you think to fulfill your potential. Constable & Robinson.
• Yeager, D. S., & Dweck, C. S. (2020). What can be learned from growth mindset controversies? American Psychologist, 75(9), 1269–1284. https://doi.org/10.1037/amp0000794
• Haimovitz, K., & Dweck, C. S. (2017). The origins of children’s growth and fixed mindsets: New research and a new proposal. Child Development, 88(6), 1849–1859. https://doi.org/10.1111/cdev.12955
• Claro, S., Paunesku, D., & Dweck, C. S. (2016). Growth mindset tempers the effects of poverty on academic achievement. Proceedings of the National Academy of Sciences, 113(31), 8664–8668. https://doi.org/10.1073/pnas.1608207113

 

 

 

 

ד"ר איריס חזקיה ברד

יועצת טיפולית ליחידים, זוגות והורים

טלפון: 0522215369