כשהמתח בבית גובר:

על השפעת המתח בקשר הזוגי על רווחת הנפש – ועל הילדים שצופים מהצד

יש רגעים שבהם האוויר בבית “כבד” – גם אם לא נאמרו מילים.
הקול מעט קר והשיח תכליתי, המבטים קצרים, השקט ארוך מדי.
הילדים אולי משחקים בסלון, אבל מרגישים הכל.

גם כשאנחנו לא רבים בקול רם,  מתח זוגי חודר בין הקירות, משפיע על הלב, על הבריאות הנפשית,  וגם על הילדים.

למה זה קורה?

בני זוג שחיים יחד לאורך זמן חווים באופן טבעי חילוקי דעות, עומסים, פערים בציפיות או תקופות מאתגרות.
זה חלק מהחיים המשותפים, לא כישלון.
אבל כשמתח הופך לשגרה, כשהוא לא מטופל או נותר “מתחת לפני השטח”,
הוא מתחיל לחלחל,  אל רווחת הנפש, אל הבריאות, ואל האקלים המשפחתי כולו.

כשהילדים מרגישים את מה שלא נאמר

המחקר בתחום התפקוד המשפחתי מראה שילדים רגישים מאוד למתח רגשי בין הוריהם,  גם אם הוא סמוי.
החוקרים  Cummings&  Davies  (2010) קראו לזה emotional security theory –  תיאוריה המתארת כיצד ילדים “קוראים” את האווירה הרגשית בבית ומפתחים תחושת ביטחון או איום בהתאם.

כאשר קונפליקט זוגי נשאר לא פתור או מלווה בעוינות, הילדים חווים ערעור בתחושת הביטחון הרגשי:
הם עשויים להרגיש שעליהם להרגיע, לתווך, או “לא להכביד” על ההורים.
מתח מתמשך בין הורים נמצא קשור לעלייה בתסמינים רגשיים והתנהגותיים בילדים , כמו חרדה, תלות, כעס, קושי בוויסות רגשי או בעיות חברתיות

(Herold et al., 2016; Kouros et al., 2022) .

במקרים רבים, בעיות התנהגות אצל ילדים אינן ביטוי ל“מרד”, אלא למצוקה רגשית לא מדוברת ,  זוהי יכולה להיות  תגובה לאקלים רגשי מתוח בבית (Repetti et al., 2002).

במילים אחרות:
הילדים לא רק שומעים את הקונפליקט – הם חיים את ההשלכות שלו בגוף ובנפש.

איך זה נראה בחיים עצמם?

זה לא תמיד ויכוח רועם. לפעמים זו אווירה.
אמא שמתרחקת בשתיקה, אבא שמדבר רק “עניינית”.
שניהם עייפים, לא פנויים רגשית. הילד מתחיל להסתגר, להרגיז או “לבדוק גבולות”.

מה אפשר לעשות?

1. לשים לב לאותות השקטים
   לא כל מתח נראה לעין. לפעמים “שקט מתוח” מזיק יותר מצעקה.
   שימו לב לתחושות בגוף, לקצב הדיבור, לאנרגיה ביניכם.
2. לדבר – לא לנתק
   זוגיות בריאה אינה נטולת קונפליקטים, אלא כזו שיודעת לדבר עליהם.
   Gottman (2015)   מדגיש שיח אמפתי, כנות ורצון להבין, לא “לנצח”
   הם המרכיב המרכזי בקשרים עמידים.
3. להגן על הילדים – לא באמצעות הסתרה, אלא בהחזקה.
   לא צריך להעמיד פנים שאין מתח.
   ילדים מרגישים כשהאווירה בבית מתוחה, גם אם לא נאמרת מילה.
   הדרך הנכונה להגן עליהם אינה באמצעות הסתרה,
   אלא באמצעות החזקה רגשית – מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט,המתאר את היכולת של ההורה לשדר לילד יציבות וביטחון גם כשיש קושי בסביבה.
   החזקה פירושה לומר לילד, במילים ובנוכחות, “אנחנו לא מסכימים כרגע, אבל אנחנו מדברים על זה ונמצא דרך.”
   כך הילד מרגיש שהמבוגרים אחראים למצב, וזו הדרך להפוך רגע של מתח להזדמנות לחיזוק תחושת הביטחון והאמון שלו בעולם.
4. לטפל במתח – לא בילד
   לעיתים ילד שמראה קושי רגשי או התנהגותי “נושא” בתוכו את המתח שבין ההורים.
   טיפול זוגי או משפחתי יכול לעזור להבין את ההקשרים הללו
   וליצור אווירה חדשה של הקשבה וביטחון רגשי.
5. לטפח רגעי חיבור קטנים
   גם בתקופות מתוחות, רגעים קטנים של חיבה, הומור או תודה
   משמשים “חיסון זוגי” שמגן מפני שחיקה.

לסיכום,

מתח זוגי הוא חלק בלתי נפרד מחיים משותפים – אבל כשהוא מצטבר, הוא עלול להכביד על הנפש, ועלול לחלחל גם אל ליבם של הילדים.

הבשורה הטובה היא שהמודעות והדיאלוג הם מפתח לריפוי:
כאשר בני זוג מצליחים לדבר את הכאב במקום לשתוק אותו, הם לא רק מטיבים את הקשר ביניהם – אלא מחזקים את תחושת הביטחון, השקט והחוסן של ילדיהם.

מקורות להעשרה

• Cummings, E. M., & Davies, P. (2010). Marital conflict and children: An emotional security perspective. Guilford Press.
• Davies, P. T., Hentges, R. F., Coe, J. L., & Martin, M. J. (2021). Interparental conflict and children’s adjustment: An emotional security perspective. Child Development, 92(2), 581–597. https://doi.org/10.1111/cdev.13455
• Gottman, J. M., & Silver, N. (2015). The seven principles for making marriage work. Harmony Books.
• Harold, G. T., Acquah, D., Sellers, R., & Chowdry, H. (2016). What works to enhance inter-parental relationships and improve outcomes for children? Early Intervention Foundation.
• Kouros, C. D., Garber, J., & Cummings, E. M. (2022). Parenting under pressure: Interparental conflict and children’s adjustment. Developmental Review, 66, 101075. https://doi.org/10.1016/j.dr.2022.101075
• Repetti, R. L., Taylor, S. E., & Seeman, T. E. (2002). Risky families: Family social environments and the mental and physical health of offspring. Psychological Bulletin, 128(2), 330–366. https://doi.org/10.1037/0033-2909.128.2.330
• Whisman, M. A., Baucom, D. H., & Snyder, D. K. (2021). Relationship distress and depression in couples: Review and integration. Journal of Marital and Family Therapy, 47(2), 409–423. https://doi.org/10.1111/jmft.12510