איך לצאת לפנסיה — ולהישאר בחיים (ביחד 😊)
בואו נדבר על שלב בחיים שכולנו יודעים שהוא יגיע, אבל מעטים באמת מתכוננים אליו — הפרישה לפנסיה.
המעבר הזה נוגע לא רק לחשבון הבנק או לשעות הפנאי, אלא גם, ואולי בעיקר, לזוגיות שלנו ולזהות האישית שלנו.
מה קורה כשאחד מבני הזוג פורש והשני ממשיך לעבוד?
מה קורה כששניהם פורשים יחד?
ואיך שומרים על קשר חי, רענן ומשמעותי דווקא כשהיומיום משתנה מן הקצה אל הקצה?
כשאחד פורש והשני ממשיך לעבוד – “מי קם בבוקר ומי נשאר עם הקפה?”
כאשר רק אחד מבני הזוג יוצא לפנסיה, בעוד בן/בת הזוג השני ממשיך בשגרת העבודה, נוצרת אי-סימטריה חדשה.
זהו מעבר משמעותי — ולעיתים מאתגר.
מחקר קלאסי מאוניברסיטת קורנל (Moen et al., 2001) מצא שדווקא זוגות שבהם רק אחד פרש דיווחו על יותר מתחים וירידה זמנית באיכות הזוגיות.
התופעה נובעת, בין השאר, מהבדלי קצב, תחושת חוסר שוויון, והגדרה מחדש של תפקידים בבית. זאת ועוד, מחקרים עדכניים (Newmyer et al., 2023; Chen et al., 2025) מראים שהשפעות הפרישה “זולגות” גם אל בן הזוג — ומשפיעות על בריאות, מצב רוח ומרקם היחסים.
למה זה קורה?
- פערי קצב ואנרגיה: הפורש מגלה לפתע זמן פנוי רב, בעוד השני ממשיך בלחץ העבודה.
- שינוי בתפקידים הביתיים : לעיתים נוצר שינוי לא מדובר, שמוליד תסכול.
- רגשות מעורבים: הפורש עשוי לחוש חוסר ערך או בלבול; העובד עשוי לחוש קנאה, אשמה או עייפות.
ועדיין, יש כאן גם פוטנציאל לצמיחה. מחקרים מראים כי איכות זוגית גבוהה דווקא מפחיתה תחושת בדידות ודיכאון — גם בשלב של שינוי תעסוקתי. כלומר, הזוגיות עצמה יכולה לשמש “חוף מבטחים” אל מול הסערה. Marini et al., 2020) ).
כששניהם פורשים – “פתאום יש המון זמן, ולא תמיד יודעים מה לעשות איתו”
כאשר שני בני הזוג פורשים יחד, מתחיל שלב חדש של חיים משותפים — מלא הבטחה, אך גם טעון הסתגלות.
מצד אחד: סוף סוף יש זמן. אפשר לטייל, לנוח, ללמוד, ליהנות מהנכדים או פשוט לשתות קפה ארוך בבוקר.
מצד שני: הקצב משתנה, הגבולות מיטשטשים, ולעיתים נוצר עומס של זמן זוגי.
המחקר מתאר כי בשלב זה זוגות רבים חווים “טורבולנציה רגשית” — חוסר ודאות, תלות הדדית גבוהה מדי, ולעיתים מתח סביב שגרה חדשה .( Nashef-Hamuda , 2024)
האתגרים האופייניים לשלב זה
- היעדר מבנה: העבודה, שיצרה מסגרת קבועה, נעלמת, ויש צורך לבנות אחת חדשה.
- עומס של זמן זוגי: לפעמים “הוא כל היום סביבי”, או “היא כל הזמן שואלת לאן אני הולך."
- אתגרי בריאות ואנרגיה: פערי תפקוד או מצב רוח משפיעים על הקשר.
- ציפיות לא מתואמות: אם לא דיברנו מראש על מה נרצה מהפרישה, נופתע לגלות שכל אחד מדמיין עתיד אחר.
ומה קורה לזהות שלנו כשעבודת החיים נגמרת?
כאן מתרחשת נקודת עומק משותפת לשני המצבים – בין אם רק אחד פורש ובין אם שניהם.
פרישה איננה רק שינוי בזמן או בתעסוקה; היא שינוי בזהות.
במשך שנים, אנחנו מגדירים את עצמנו דרך העשייה שלנו : “אני מורה”, “אני רופא”, “אני יועצת”.
כשזה מסתיים, עלולה להיווצר תחושת “מהות בלי תפקיד”, ולעיתים אפילו אובדן ערך עצמי.
אבל זה גם השלב שבו ניתן להרחיב את ההגדרה העצמית – ממי שאנחנו “עושים” אל מי שאנחנו “הווים”.
Chen ועמיתיו (2025) הראו כי שינוי זהותי פתאומי משפיע לא רק על האדם הפורש אלא גם על בן הזוג.
מסר אופטימי- זוגות שידעו לשוחח על המשמעות, לחלק מחדש את הזמן, ולהגדיר מטרות חדשות – שמרו על רווחה נפשית ותחושת קרבה גבוהה יותר. יתרה מכך, זוגות שפיתחו כישורי תקשורת ושיח פתוח עוד לפני הפרישה, נוטים להסתגל טוב יותר ולחוות סיפוק זוגי רב יותר לאחריה . (Stitt , 2024)
מה אפשר לעשות?
- להתכונן מראש: לשוחח בגלוי על ציפיות, חלוקת זמן ומשימות, ופנטזיות על השלב הבא.
- להגדיר תפקידים מחדש: לשוחח בגלוי על חלוקת האחריות והזמן, ולהתאים את התפקידים למציאות החדשה בבית ובקשר.
- לשמור על איזון בין “ביחד” ל“לבד"- הקצאת זמן זוגי ביומן לצד זמן אישי לכל אחד.
- לטפח שיח פתוח ורגיש: לדבר על רגשות, זהות ותחושת משמעות מבלי ביקורת.
- לגלות גמישות: להבין שזהו תהליך הסתגלות מתמשך, לא שינוי ביום אחד.
לסיכום,
הפרישה לפנסיה – בין אם של אחד מבני הזוג או של שניהם – איננה סוף, אלא התחלה מסוג אחר.
היא מזמינה אותנו ללמוד קצב חדש, לבנות זהות רחבה יותר, ולמצוא מחדש את מה שמחבר בינינו.
מי שידעו לפתח תקשורת פתוחה, לשמור על גמישות ולתכנן יחד – יגלו שהחיים שאחרי העבודה יכולים להיות לא פחות משמעותיים, ושהזוגיות – יכולה דווקא לפרוח.
מקורות מחקריים
- Moen, P., Kim, J. E., & Hofmeister, H. (2001). Couples’ Work/Retirement Transitions, Gender, and Marital Quality. Social Psychology Quarterly, 64(1), 55-71.
- Marini, C. M., et al. (2020). Marital Quality, Loneliness, and Depressive Symptoms Later in Life: The Moderating Role of Own and Spousal Functional Limitations. The Gerontologist, 60(5), 912-922.
- Newmyer, L., et al. (2023). Gender and Spousal Spillover Effects of Retirement on Health Outcomes. BMC Public Health, 23(1), 1456.
- Nashef-Hamuda, A. (2024). Relational Turbulence Among Retired Couples in Arab Context. Journal of Marriage and Family, 86(2).
- Chen, H., et al. (2025). The Impact of Spousal Retirement on Health—An Empirical Investigation in China. Frontiers in Public Health, 13, 11803584.
- Stitt, R. E. (2024, September 26). Marital satisfaction after retirement: Finding a companionable rhythm of life with your spouse in the later years. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/us/blog/walking-in-wisdom/202409/marital-satisfaction-after-retirement
