האם אי פעם הרגשת שאחיך או אחותך יפים יותר, חכמים יותר או מצליחים בכל מה שהם עושים, בעוד שאת או אתה נשארים מאחור?
ואולי, למרות שאתם כבר מבוגרים, תחושת הפער הזו עדיין מהדהדת ומשפיעה על חייכם?
מערכות יחסים בין אחים ואחיות נחשבות לאחת ממערכות הקשרים החשובות והמשפיעות ביותר בחיי האדם. האחים שלנו הם אלה שמלווים אותנו לאורך השנים, חולקים איתנו חוויות ילדות, סודות ושאיפות, ולעיתים קרובות גם הופכים לעוגן יציב ותומך בבגרותנו. יחד עם זאת, מערכות יחסים אלו אינן נטולות אתגרים.
אחד האתגרים המשמעותיים שעלול ללוות קשרים בין אחים הוא תחושת נחיתות. פעמים רבות, בתוך השוואות טבעיות שנעשות במשפחה – במודע או שלא במודע – עשויות להתעורר תחושות של "אני פחות". כך נוצרת אותה תחושה לא קלה של "האחות הפחות מוצלחת" או "האח שפחות מצליח". תחושות אלו נובעות לעיתים מהשוואות בתחומים כמו הישגים אקדמיים, יכולות חברתיות, מראה חיצוני, כישרונות, ואפילו קשרים עם ההורים.
תחושת הנחיתות הזו אינה רק רגש אישי, אלא גם נושא שנחקר רבות בתאוריות פסיכולוגיות הקשורות להתפתחות אישית ולדינמיקה משפחתית.
מהי תחושת נחיתות במשפחה?
תחושת נחיתות, מושג שטבע הפסיכולוג אלפרד אדלר, מתארת חוויה אוניברסלית שבה האדם חווה עצמו כפחות לעומת אחרים. אדלר טען שתחושה זו יכולה להיות כוח מניע להתפתחות וצמיחה, אך גם מקור לקשיים רגשיים, במיוחד כאשר היא אינה מעובדת. תאוריית "תחושת הנחיתות" של אדלר מדגישה כי מערכות יחסים בין אחים הן כר פורה להשוואות שמובילות לתחושות נחיתות, בשל הקירבה היומיומית ותשומת הלב המשותפת מצד ההורים.
כיצד תחושת נחיתות משפיעה לאורך החיים?
תחושת נחיתות שאינה מעובדת עשויה ללוות את האדם לאורך כל חייו ולהשפיע על תחומים רבים:
- דימוי עצמי נמוך: תחושה מתמשכת של "אני פחות" יכולה להוביל לפגיעה באמון עצמי ובתחושת הערך העצמי.
- תחרותיות מוגברת או הימנעות: חלק מהאנשים מפתחים תחרותיות קיצונית ונאבקים "להוכיח את עצמם", בעוד אחרים נמנעים לחלוטין מתחומים שבהם הם חוששים להיכשל.
- השפעה על מערכות יחסים: תחושת נחיתות עשויה להקרין על קשרים זוגיים, חברויות ויחסי עבודה, ולעורר קשיים בקביעת גבולות ובחוויית שוויון מול אחרים.
כיצד להתמודד עם תחושת נחיתות?
התמודדות עם תחושת נחיתות מתחילה בהכרה ובמודעות לדפוסי השוואה פנימיים, לצד עבודה ממוקדת בחיזוק תחושת הערך העצמי.
- מודעות והכרה בתחושה:
הצעד הראשון הוא להכיר בתחושה, להבין את מקורותיה ולבחון אם היא משקפת מציאות אובייקטיבית או דפוס רגשי מתמשך. - שינוי תפיסות וחיזוק הערך העצמי:
עבודה עצמית או טיפולית ממוקדת, לדוגמה באמצעות הגישה הנרטיבית, עשויה לשנות את "הסיפור הפנימי" של האדם, את תפיסתו העצמית, ואת תחושתו והתנהגותו כתוצאה מכך. - שיח פתוח במשפחה:
תאוריות מערכתיות מדגישות את החשיבות של שיח פתוח במשפחה. שיחות כנות על תחושות יכולות להפחית מתח, לשפר את ההבנה ההדדית ולחזק את הקשרים המשפחתיים. - עידוד עצמאות וייחודיות:
פיתוח כישרונות ותחומי עניין שאינם קשורים להצלחות של האחים מאפשר לאדם למצוא את מקומו הייחודי ולבנות תחושת ערך משל עצמו.
בואו נקשה מעט ונאתגר את הדיון בסוגייה:
מה קורה כאשר ההשוואה אינה רק סובייקטיבית, אלא נתמכת במציאות אובייקטיבית?
מה אם האח או האחות באמת מצליחים יותר, באופן מובהק, בתחומים החשובים לנו?
כשאחד האחים מצליח באופן יוצא דופן – בלימודים, בקריירה, בכישורים חברתיים או בתחומים אחרים – תחושת הנחיתות של אח נוסף עשויה להיות עמוקה ומורכבת יותר. במקרים כאלה, לא מדובר רק בהשוואה סובייקטיבית, אלא בתחושת פער הנתמכת במציאות אובייקטיבית: "האח שלי הוא גאון בכל דבר", "האחות שלי מצליחה במה שאני רק יכול לחלום עליו".
הפער הזה, במיוחד אם אינו מדובר או מעובד רגשית, עלול להוביל לתחושות מתמשכות של חוסר ערך עצמי והשפעה על תחומים רבים בחיים.
אילו השפעות ארוכות טווח יכולות להיווצר במצב של פער אובייקטיבי?
- תחושת ערך עצמי נמוך
- כשאחד האחים תופס את עצמו כ"פחות", הדבר עלול להוביל לדימוי עצמי נמוך גם בתחומים שאינם קשורים להצלחה של האח המצליח.
- ריחוק משפחתי
- אח שחווה תחושת נחיתות עשוי להתרחק לא רק מהאח המצליח, אלא גם מהמשפחה כולה, מתוך תחושה שהוא לא משתלב או שאינו מוערך כמותם.
- בחירות המבוססות על הימנעות
- במקום לנסות ולהצטיין בתחומים דומים לאח המצליח, האח השני עלול להימנע מאתגרים או לבחור נתיבים קלים יותר כדי להימנע מהשוואות.
כיצד הורים יכולים לעזור להתמודד עם תחושת נחיתות במקרה של פער אובייקטיבי?
גם במקרים בהם הפער בין האחים אמיתי ומבוסס, יש דרכים להפחית את תחושת הנחיתות ולמצוא תחושת ערך ייחודית. להורים יש כאן תפקיד משמעותי. להלן מספר דרכים בהן הורים יכולים להקל ולמתן השפעות שליליות רחבות טווח של תחושת נחיתות מתמשכת גם במצב בו הפער בין האחים הינו אובייקטיבי:
- הכרה בפער והבעת אמפתיה לתחושה הקשה המתלווה אליו
העבודה של ההורים בנושא זה היא חשובה ומשמעותית ביותר. תפקידם הוא לעזור לילדים להבין ולהכיר בכך שהאח המצליח הוא אכן יוצא דופן בתחומים מסוימים, וכן לשקף באופן אמפתי את הבנתם לגבי התחושה הקשה שמצב זה עשוי ליצור.עבור הורים טקטיקה זו של הכרה בפער איננה פשוטה, כיוון שמדובר בעצם בפעולה הפוכה מהאינסטינקט ההורי הבסיסי. הורים בדרך כלל נמנעים לדבר במפורש על הפער וחוששים שבכך רק יעצימו אותו ואת התחושה הקשה של האח או האחות שמרגישים פחותי ערך. בעיקרון זה נכון, אבל הרעיון הוא לא לתת תוקף לפער אלא לתחושה שהוא יוצר. כך, מחקרים מלמדים שמתן תוקף לתחושות באשר הן, גם אם מדובר בנחיתות, או בקינאה קשה, עשוי להקל על האדם שחש רגשות אלה ולסייע לו להרגיש מובן ומקובל באשר הוא. הדרך לעשות זאת היא כמובן חשובה, וכדאי להתייעץ בנושא זה עם איש או אשת מקצוע בתחום. - סיוע בביסוס תחושת ערך עצמי וזיהוי תחומי חוזקה ייחודיים
חשוב כי הורים ימשיכו לעודד ולהבהיר כי הפער ביכולות או בהצלחה בין האחים, איננו מפחית מהערך האמיתי של זה שחש נחיתות. מומלץ כי יסייעו לכל אחד מילדי המשפחה לגלות תחומים בהם הוא טוב, שאינם קשורים בהכרח לתחומי ההצלחה של האח האחר. פיתוח כישורים ותחומי עניין עצמאיים יכול להעניק תחושת ערך וביטחון עצמי, ולעזור לאדם לפתח חוסן נפשי. - שינוי דפוסי השיח המשפחתי
משפחה שמזהה פערים בין האחים יכולה להמעיט בהשוואות ישירות ולעודד הערכה שוויונית לכל אחד על פי ייחודו יחד עם הכרה בשוני. התמקדות בחוזקות של כל ילד לצד תיקוף והבנה של התחושה הלא סימפטית של ה"פחות" יכולה להעצים את הדינמיקה המשפחתית ולאפשר לכל חברי המשפחה להתפתח באופן מיטבי. - העצמת קשרי האחיות
במקום להתמקד בפער, ניתן לחזק את הקשר בין האחים באמצעות שיתוף פעולה, עידוד ותמיכה הדדית, כך שהאח המצליח לא ייתפס כ"מתחרה" אלא כשותף.
חשוב להתייחס גם לאח או האחות שמרגישים כלפיהם נחיתות, שכן אצלם עלולה להתפתח תחושת אשמה או ניסיון להצטמצם או להפחית מיכולתם. על ההורים לתת את הדעת גם לתחושות אלה ולאפשר ביטוי מלא ואותנטי של חוויות שונות ומגוונות במשפחה והזדמנות לעבד אותן. זאת לצד הרחבת היריעה וזימון חוויות של אהבה ושיתוף בין האחים.
מסקנה: משפחה יכולה להיות מקום נפלא לגדול ולהתפתח בו
מערכות יחסים בין אחים הן מורכבות ומרובות רבדים. תחושת נחיתות היא תופעה שכיחה, אך היא אינה גזירת גורל. שילוב של מודעות, עבודה הורית רגישה ושיפור הדינמיקה המשפחתית יכול לסייע לכל אדם לבנות תחושת ערך עצמי יציבה ובריאה.
כפי שאדלר ציין, תחושת נחיתות יכולה להיות גם כוח מניע לצמיחה ולשינוי,
ובסופו של דבר הערך שלנו אינו נמדד בהשוואה לאחרים – הוא טמון בייחודיות שלנו.
ד"ר איריס חזקיה ברד,
טיפול ואימון אישי, זוגי והורי עם תוצאות יוצאות דופן.