**הכתוב מבוסס על השראה ממקרים אמיתיים, אך הפרטים והמידע שונה,כך שכל קשר בין הכתוב למקרים מהמציאות הינו מקרי בהחלט.

"תקשיבי, לא נעים לי להגיד, אבל אני לא מתחבר לילד שלי, אין לנו תחומי עניין משותפים, והאמת, לא כיף לי איתו. אני יודע את זה ומרגיש את זה, אבל גם מת מרגשי אשם על זה".
המילים של דניאל, אב לשלושה ילדים, מהדהדות תחושה שרבים מהורים נמנעים מלשתף: הרגשה של ריחוק או חוסר חיבור לאחד או יותר מהילדים. לעיתים קרובות, תחושה זו מלווה בצער וברגשות אשם עמוקים, שמקשים עוד יותר על בניית קשר קרוב. אם גם אתם מרגישים כך, דעו שאתם לא לבד – והכי חשוב, יש מה לעשות.

מדוע זה קורה? ביסוס בספרות המחקר

מחקרים מראים כי תחושת חיבור בין הורים לילדיהם אינה בהכרח מיידית או טבעית לכל הורה. לפי תאוריות יחסי אובייקט (Object Relations Theory) הקשר בין הורה לילד מתפתח מתוך שילוב של ציפיות מוקדמות, דפוסים אישיותיים ותגובות למצבים יומיומיים.

בנוסף, מחקרים בתחום ההורות מדגישים כי פערים באופי ובתחומי עניין עלולים ליצור תחושת ריחוק. ילד מוחצן ואנרגטי עשוי להרגיש "יותר מדי" להורה שמעדיף שקט, בעוד ילד שקט ורגיש עלול להיתפס כהפוך מאתגר עבור הורה אקטיבי ודינמי.

במצבים כאלה, רגשות אשם – שעליהם כתב הפסיכולוג רובין גריל (-The Natural Child Project.) – עלולים להחריף את המצב, וליצור מעגל שלילי שבו ההורה מתרחק עוד יותר מתוך תחושת כישלון ואכזבה עצמית.

מה ניתן לעשות? עצות מעשיות להורים

1. להכיר ולנרמל את התחושה
   ראשית, חשוב להכיר בכך שתחושת חוסר חיבור אינה אומרת שאתם הורים פחות טובים. התחושה הזאת קיימת אצל הורים רבים, גם אם לא כולם מדברים עליה. הכרה בבעיה היא הצעד הראשון לשינוי.

2. לנסות להבין את הילד מנקודת מבטו
   כדי לגשר על הפער, נסו להבין את הילד ואת עולמו הפנימי. מה מלהיב אותו? מה מפחיד אותו? שיחה כנה או צפייה בו בסביבה טבעית יכולים לחשוף תחומי עניין וצרכים רגשיים שלא היו ברורים עד כה.

3. להתחיל מפעולות קטנות ומשותפות
   גם אם אין לכם תחומי עניין משותפים, נסו למצוא פעילות פשוטה שתוכלו לבצע יחד. לדוגמה, אם הילד אוהב ציור, שבו לידו בזמן שהוא מצייר – גם אם אינכם מציירים בעצמכם. נוכחות משותפת יוצרת חיבור גם בלי מילים.

4. לחקור ולהעמיק
   קראו ספרים או צפו בהרצאות על חיזוק הקשר עם ילדים. כלים ותובנות חדשים יכולים לעזור לכם להבין טוב יותר את הילד ואת האופן שבו ניתן להתקרב אליו.

5. לא להתבייש לבקש עזרה מקצועית
   לעיתים, ריחוק מתמשך עשוי להיות סימפטום לקשיים עמוקים יותר בקשר. פנייה לייעוץ זוגי, משפחתי או להדרכת הורים איכותית יכולה לספק מרחב בטוח לדיון בתחושות ולעבודה משותפת על בניית קשר קרוב יותר.

לסיכום

לא כל קשר הורה-ילד מתחיל באופן טבעי. לפעמים, זה דורש מאמץ מודע ועבודה הדרגתית. חשוב לזכור שתחושת ריחוק אינה קובעת את עתיד הקשר. עם גישה נכונה, הבנה וכלים מתאימים, ניתן לבנות מערכת יחסים משמעותית ומלאת חיבור – כזו שמביאה עימה תחושת סיפוק גם להורה וגם לילד.

אם התחושות הללו מוכרות לכם ואתם מרגישים שדרוש לכם ליווי, אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי. לפעמים, תמיכה קטנה עושה את כל ההבדל.

ד"ר איריס חזקיה ברד

יועצת טיפולית ליחידים, זוגות והורים 

הטקסט מבוסס על שילוב של גישות פסיכולוגיות ותובנות מהספרות המקצועית בתחום ההורות וההתפתחות. לדוגמה:

1. Object Relations Theory – גישות פסיכודינמיות המתמקדות בקשרים בין-אישיים מוקדמים והשפעתם על יחסי הורה-ילד, כפי שפותחו על ידי חוקרים כמו דונלד וויניקוט ומלאני קליין.
2. Parent Guilt : A Silent Epidemic.  by Robin Grille. https://www.naturalchild.org/articles/robin_grille/parent_guilt.html
3. Parenting and Individual Difference – מאמרים ומחקרים על פערי אישיות בין הורים לילדים והשפעתם על דינמיקת הקשר. לדוגמה, פרסומים של ד"ר דיאנה באומרינד על סגנונות הורות
4. Winnicott, D. W. (1965). The Maturational Processes and the Facilitating Environment: Studies in the Theory of Emotional Development. London: Hogarth Press.
5. Gottman, J. M., Katz, L. F., & Hooven, C. (1997). Meta-Emotion: How Families Communicate Emotionally. Lawrence Erlbaum Associates.
6. Siegel, D. J., & Bryson, T. P. (2011). The Whole-Brain Child: 12 Revolutionary Strategies to Nurture Your Child's Developing Mind. Delacorte Press.
7. Siegel, D. J., & Hartzell, M. (2004). Parenting from the Inside Out: How a Deeper Self-Understanding Can Help You Raise Children Who Thrive. TarcherPerigee.
8. Stern, D. N. (1985). The Interpersonal World of the Infant: A View from Psychoanalysis and Developmental Psychology. Basic Books.
9. Gopnik, A. (2016). The Gardener and the Carpenter: What the New Science of Child Development Tells Us About the Relationship Between Parents and Children. Farrar, Straus and Giroux.